פסק-דין בתיק ע"פ 64034-12-12

1.         לפנינו ערעור המדינה על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט חיים ארמון ; שע"מ 23651-12-11) בו לאחר הרשעתם בדין על סמך הודאתם של המשיבים בעבירה על פי סעיפים 7 ו 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א -1951, בגין מתן יום מנוחה שלא במועד הקבוע בחוק, השית בית הדין קמא על כל אחד מהמשיבים קנס סמלי של 12 ש"ח על כל אחד מהם.

2.         במהלך הדיון בערעור הגיעו הצדדים בהמלצת בית הדין להסכמה הבאה וביקשו לתת לה תוקף של פסק דין:

"בנסיבות המקרה החריגות מוסכם על הצדדים כי בית הדין יאמר דברו לעניין פרשנות חוק שעות עבודה ומנוחה כפי שהוא פורש לענייננו ע"י בית הדין קמא ולעניין שיעור הקנס בנסיבות החריגות של המקרה אנו משאירים את העניין לשיקול דעת בית הדין כאשר עמדת המדינה לעניין זה הינה שהקנס לא צריך לפחות מהקנס המנהלי ואילו עמדת המשיבים הינה כי שיעור הקנס צריך להיות אלפי שקלים בודדים בלבד. "

3.         ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כמבוקש לעיל.

4.         מעבר לזאת מצאנו מקום להדגיש את הדברים הבאים:  

א.        בית הדין קמא חרף ההרשעה בדין מצא לגזור על המשיבים קנס מינימאלי לאור פרשנותו כי כאשר מדובר בעובד שאיננו יהודי, לעובד חופש בחירה לבחור את יום המנוחה השבועי והמעביד מצדו נמצא במלכוד משאינו מאפשר לו לקיים כראוי את הוראות החוק המגבילות את אפשרות הבחירה של יום המנוחה אך ורק לימי שישי, שבת וראשון בשבוע.

ב.         הכלל הינו שעל המעביד לתת לעובד שאינו יהודי יום מנוחה כקבוע בחוק, אך ורק מבין שלושת הימים לגביהם ניתן לקבל יום מנוחה, דהיינו הימים שישי, שבת וראשון ולא מעבר לזה. למען הסר ספק מבואר בזאת כי שבוע ימים הינו מיום ראשון עד יום שבת.

5.         באשר לשיעור הקנס שיש להשית על כל אחד מהמשיבים, נוכח הנסיבות החריגות של המקרה ונסיבותיו האישיות הקשות של המשיב מס' 2 והעובדה כי ניתן יום מנוחה אם כי לא על פי הימים המנויים בחוק למנוחה שבועית. בהתחשב בכל אלה, החלטנו להשית על החברה המשיבה קנס של 15,000 ש"ח שישולם ב 30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.11.13 וכמו כן להשית על המשיב מס' 2 קנס בסך 3,000 ש"ח שישולם ב 6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים שישולמו החל מיום 1.5.16.

6.         כמו כן, על המשיבים לחתום על התחייבות על סך 10,000 ש"ח להימנע מלעבור עבירות בהם הורשעו המשיבים כפי שקבע בית הדין קמא.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ד (12 ספטמבר 2013), בנוכחות הצדדים.